שו״ת הר״ן · חלק נ״א סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

עוד כתבת מעשה היה בעיר הזאת באיש אחד שנתקוטט עם אשתו ביום השישי בבוקר ומתוך כך נשבע שלא יהא שבת הבאה תוך עיר פירפיניוא"ן ובערב יום הששי סמוך לתחלת שקיעת החמה נתחרט על שבועתו ובא לישאל עליה יש מי שבא להתיר נדרו ואומר אחר שלא יוכל לקיים שבועתו אלא א"כ יצא קודם השבת מתוך עיר פירפינייא"ן ועיבורה כדי שבשעה שיקדש היום בעיר לא יהא בעיר א"כ יש לומר דבכלל השבועה שיצא קודם השבת ואיכא למימר דקודם השבת חלה השבועה ואומדנא דמוכח הוא ויכול חכם להתירה ביום הששי קודם השבת כ"ש אם יהיה ערב כל כך שלא יהא שהות ביום לצאת מתוך עבורה של עיר קודם שיתקדש היום דא"כ הוא שפיר מצי חכם להתירה קודם שיקדש היום וחל הנדר וחלה השבועה קרינא ביה ואפי' לא חל עדיין מוטב שנתיר לו ואל יבא לידי איסור בל יחל כמו שאמרו המפרשים גבי הנשבע שלא ישחק בקוביא שאע"פ שאין לנו להתיר נדרו משום דעבירה הוא כדמוכח בירושלמי גבי ההוא גברא דמשתבע דלא מרווח לקוביוסטא ולא רצה להתירו מפני שאינו רשאי החכם להתירו אעפ"כ כתבו שאם ברור לנו שלא ישמור שבועתו טוב לנו להתיר לו ולא יעבור על שבועתו ואמר דהכי נמי מוכח בגמרא בריש פרק ואלו מותרין (דף טו) דאמרינן ואי לא יהיב שיעורא מי שבקינן ליה עד דעבר איסור בל יחל. ולפי שאין לראיה זו ענין כלל לנדון שלפנינו איני מאריך בה:
נחלת הכלל · Warsaw, 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.