ומה שכתבת עוד שלדברי ר"י בעל התוספות שכתבו בשמו שאותן יחידים הדרים בכפרים המוקפים חומה ודלתותיהם ננעלות בלילה מותרין לטלטל בכל אותו הכרך דדירת כותי הוי כדירת בהמה ואינו אסור בשבת מאחר שאין שם שני ישראלים שאוסרים זה על זה וכתבת שלפי זה צריך להתיישב בדבר דהכא ליכא שיור ע"כ דבריך. ואני תמה היאך עלה בדעתך שר"י ואמר כך שהרי אין ספק (ב) שכל מקום שיש שם שני ישראלים שהם אוסרים זה על זה בלא עירוב אין עירובן מועיל לעשותן כישראל יחידי כדאיתא בהדיא בריש פרק הדר (ערובין סב) ואמור רבנן אין עירוב מועיל במקום נכרי ואין ביטול רשות מועלת במקום נכרי וכו' ולפיכך הדבר ברור דשיור מבואות הנכרים מהני:
שו״ת הר״ן · חלק נ׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
