אבל אני שואל עוד אפילו לדבריהם שהם סוברין דהיינו טעמא דבעינן שיור כי היכי דלא תשתכח תורת עירוב אפ"ה שיור מבואת הנכרים למה לא יועיל שהרי הרואין על כרחין צריכין הן לומר שדיורין חלוקין אוסרין זה על זה שאם לא כן למה אינו מותר לטלטל חוץ לשכונה כמו בתוך השכונה מה נפשך אי דירת כותים לאו שמה דירה אין דירתו אוסרת ואי שמה דירה הרי דינו כישראל ואי איתא דלא בעינן עירוב למה לא יטלטלו בחוץ כבפנים אלא על כרחין עירוב הוא דבעינן ובלא עירוב לא נשרי לטלטולי ולפי סברתם לא היה להם לתלות דבריהם בדירת כותי לאו שמה דירה שאין זה מעלה ולא מוריד וכמו שכתבתי אלא כך היה להם לומר שכל שכונה שדלתותיה ננעלות אינה צריכה עירוב ושכונת הכותים היינו טעמא דלא מטלטלין בה לפי שאין דלתותיה ננעלות ובענין זה יהיו עולים דבריהם לפי סברתם שהם סבורים לומר דכי היכי דלא תשתכח תורת עירוב הוא דבעינן שיור ולא היה להם לתלות דבריהם בדירת כותי לאו שמה דירה שאין טעם זה מעלה ולא מוריד כלל. אבל כבר כתבתי שאי אפשר לומר דליהוי טעמא דמילתא כי היכי דלא ליתי לאשתכוחי תורת עירוב שאם כן עיר של יחיד שנעשית של רבים למה מערבין את כולה:
שו״ת הר״ן · חלק נ׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.