שו״ת הר״ן · חלק נ׳ סימן א׳

כתבת עיר שיש שכונת ישראל הנקרא קא"ל ויש לו פתחים למזרח ולמערב שנכנסין מצד זה ויוצאין בצד זה ובפתחיהם יש להם דלתות ננעלות כשאר שכונות ישראל אשר בכל עיר ועיר בגירונה וברצלונה וכל השכונה כולם ישראלים וכל שאר העיר אשר חוץ לשכונה כולם נכרים ואין ישראלים דרים שם ובאו כל הישראלים הדרים בשכונה להשתתף כראוי ואמרת שנחלקתם בהיתר שכונה זו שיש שמצריכים שיור בשכונה עצמה ותולין טעמם דכיון דקי"ל דעיר של רבים צריכה שיור כדאיתא בפרק כיצד מעברין (ערובין נט) וטעמא דשיור כדי שיכירו כי העירוב הוא שהתיר הטלטול ולפיכך אסור השיור כדי להוכיח וכמו שכתב הרב אלפסי ז"ל הילכך בעינן שיור בשכונה עצמה דכיון דדירת כותי לא שמה דירה כדאיתא בפרק הדר (ערובין סב) אין המבואות שהכותים דרים בהן מועילים לשיור כלל דהא דירתם כמי שאינה. וכללו של דבר שהם נתלים בזה דסבירא להו דהיינו טעמא דבעינן שיור כדי שלא תשתכח תורת עירוב ולפיכך צריך שיהא אותו שיור במקומות ובתים שאפשר לערב בהם ולפיכך אמרו דכי אמרינן בפרק כיצד מעברין (ערובין נט) דבעי' של רבים דמה שחוצה לה הוי שיור היינו כשמזכין סתם לכל בני העיר דמכללם הוו הדרים תוך עבורה חוצה לה כדאמרינן בנדרים (דף נו) הנודר מן העיר אסור בעיבורה של עיר וא"כ כשמזכין את העירוב לכל בני העיר צריך שיהא שיור מפורש למה שחוצה והוי עיבורה חוצה לה שיור ואם יערב בפירוש לכל הדרים תוך חומת העיר בלחוד צריך שישייר בפירוש תוך העיר בית וחצר אחת. זהו כלל דבריהם והחולקים עליהם אומרים ולא כן שאין הטעם כדי שלא תשתכח תורת עירוב אלא שלא תשתכח תורת רשות הרבים וכמו שכתב רש"י ז"ל ואף הרב אלפסי ז"ל לכך נתכוון הילכך אע"פ שמבואות הנכרים לאו בני עירוב נינהו אפילו הכי מהנו לשיור שהרי הדבר ברור שתורת רשות הרבים עליהם. זהו כלל מה שבא בספרך בנדון זה מה שבאו שם דברים אחרים שנעשו סניף לכל אחת מאלו השתי דעות: