ועוד שכל ששאלו אותו בתחלה לא מיקרי מסיח לפי תומו במה שאומר אחר כן כדאמרי' בפ' בתרא דיבמות (קכב) (ח) והא קאמרי לה איה חבירנו ואצטריך לשנויי כי חזיתינהו התחילה לבכות אלמא כל היכא שמשיב על מה שנשאל לא מיקרי מסיח לפי תומו ולפיכך עדותו של ראשון אין לסמוך עליו, נמצא שלא הוכחש העד הראשון שהעיד ששמע שמת אלא מהעד השלישי שהעיד במעשה ב"ד בפירפינייא"ן זה שנה שהאח המומר היה חי ומכלל דברים הללו נמצינו למדין הדבר ברור שאין העד הראשון המתיר נפסל מפני המעשה ב"ד הראשון שנעשה בפירפינייא"ן קודם שנשאת לפי שאותו שליח נכרי לא מיקרי מסיח לפי תומו וכדכתיבנא ובודאי אילו שמעה יבמה זו וידעה בעדות זה העד השלישי קודם שנשאת היה דינה שלא תנשא וכדתנן (ט) עד אומר מת ועד אומר לא מת הרי זו לא תנשא אע"פ שהעד השלישי עד מפי עד הוה אף הראשון ג"כ שהעיד שמת עד מפי עד היה וכשנשאת לאחר מכן היה דינה שתצא לפי שכל שבאו שניהם כאחד קודם שנשא או שיתירוה ב"ד לינשא הוה ליה עד אחד בהכחשה ולאו כלום הוא ומשום הכי היה דינה שתצא אלא שיצטרפו עדים אחרים בהתרה כמו שאני עתיד לדון על זה בעז"ה. (י) אבל כיון שלא שמעה בעדות העד השלישי ונשאת על פי העד הראשון מסתברא לי דלא תצא:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ז סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.