ומה שאמרת דכי אמרינן בסוף האשה שלום (יבמות קיז) לא תצא מהיתרה הראשון דוקא כשהתירוה ב"ד ע"פ ראשון הא אם לא התירוה הרי דינה כדין שבאו שניהם כאחד דהוה ליה עד אחד בהכחשה ולא מהימן ואמרת שכן פירש"י ז"ל בהא דתני עד אומר מת ובא אחד ואמר לא מת הרי זו לא תצא ואומרים בגמרא טעמא דנשאת הא לא נשאת לא תנשא והאמר עולא (יא) כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ומתרץ הכי קאמר עד אחד אומר מת והתירוה להנשא, ובא אחד ואמר לא מת לא תצא מהיתרה הראשון ופירש"י ז"ל ודוקא שהתירוה קודם שיבא העד השני המכחישו אבל בא קודם שיתירוה מודה עולא דלא סמכינן אקמא דאכתי לא אחשביניה כבי תרי ואתה סבור לומר שכוונת רש"י ז"ל שאפילו נשאת קודם שיבא השני כיון שלא התירוה ב"ד תצא:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ז סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.