ומ"מ הרי אנו רואין דכל היכא דליכא רגלים לדבר אע"ג דאמר בעל אני ביטלתי השליחות אין משגיחין בדבריו כלל דכי חיישינן שמא פייס כדאיתא בפ' מי שאחזו (גיטין עו) ובדוכתי טובא בגיטין ה"מ היכא דאיכא רגלים לדבר כגון באומר כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום וכן באומר אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש וכן נמי היכא דאמר ליה לשליח לא תיתביה ניהלה עד תלתין יומין שבכל כיוצא בזה הדבר מוכיח שלא גמר בדעתו לגרש ומשום הכי חוששין שמא פייס אבל היכא דליכא ידים מוכיחות ככולהו גיטין הבאים ממדינת הים לא חיישינן:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ג סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.