וכן כתבו גדולי המפרשים ז"ל במקומות רבים, ולא תימא כי לא חיישינן אלא היכא דאיכא רגלים לדבר הני מילי בסתמא אבל הכא דאתי בעל ומערער אפילו ליכא רגלים לדבר משגחינן ביה, דליתא דכי חיישינן היכא דאיכא רגלים משום דילמא אתי בעל מערער הוא דחיישינן וכן כתב רש"י ז"ל בפרק מי שאחזו (גיטין עו) וז"ל שמא פייס כשהיה בא אצלה פייס קטטה שביניהם ונתייחד עמה ולאחר זמן אתי בעל ומערער ואמר פייסתי עד כאן. (נ) ומינה דהיכא דליכא רגלים ואפילו אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה והכא ליכא רגלים אדרבה חזקה שלא מעל בחרם ובשבועה ולא בטל וכי אמר הכי לא משגחינן ביה (ד) ולא כל הימנו לשוויי נפשיה רשע כדברי מורנו הרב הכהן הגדול נר"ו:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ג סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.