ועוד ראיה מדתנן בפרק השולח (גיטין לב) ואם משהגיע גט לידה אינו יכול לבטל ואמרינן עלה בגמרא פשיטא ומתרצינן לא צריכא דקא מהדר עליה מעיקרא לבטולי מהו דתימא תיגלי מילתא למפרע דבטולי בטליה קמ"ל וכתב הרשב"א ז"ל בפרק המביא תניין ודאי משמע דבעל קא מערער ואמר דבטליה כלומר דבטליה לשליחותו של שליח שלא בפניו דאי' לא מאי קאמר תיגלי מילתא למפרע דבטולי בטליה דהא איהו אמר דלא בטליה והיכי אמרינן אנן דתיגלי מילתא דבטליה אלא ודאי בשערער עסקינן ואפ"ה לא חיישינן ומנסבינן לה והרי זו ראיה מן הנדון שלפנינו ממש ואע"פ שהוא ז"ל הקשה כיון דקא מהדר עליה מעיקרא לבטוליה למה אינו נאמן אחר כך כשאומר שביטל השליחות שלא בפניו כיון דאיכא רגלים לדבר (ב) דכל היכא דאיכא רגלים לדבר חיישינן כדחיישינן בכמה דוכתי בגיטין וליחוש שמא פייס כל היכא דאיכא רגלים לדבר, כבר תירץ הוא ז"ל דהכא אין כאן ידים מוכיחות שדעתו לבטלו דאיכא למימר כיון דרהיט בתריה דשליח חזקה לא בטליה דא"כ תרתי למה ליה לבטוליה דלאו באפיה דשליחי והדר למיהדר בתריה ולבטוליה וכיון שכן ליכא רגלים לדבר:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.