שו״ת הר״ן חלק מ״ג סימן ט״ז

(ט) וכן מה שנעשה בגט זה עוד שפסל כל עד שיעיד שום דבר שיהיה כנגד הגט ועל דרך הרשב"א ז"ל אינו מספיק דהרשב"א ז"ל לא בא להקל אלא להוסיף על דברי הראשונים וכל דבריו אינם אלא כדי לבטל מודעות שמסר כבר כמו שכתוב בחדושיו בפרק השולח שהראשונים היה מספיק להם שיאמרו לו העדים אמור בפנינו שכל דברים שמסרת שגורמים כשיתקיימו אותן הדברים לבטל זה הגט שיהו בטלין והוא אומר הן והרשב"א ז"ל פקפק בזה ואמר להוציא מכל ספק שיבטל כל מודעא ושיפסול כל עד שיעיד שמסר מודעא בפניו והביא ראיה מהא דאמרינן בפרק מי שאחזו (גיטין עו) גבי הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום ואקשינן וליחוש שמא פייס אמר רבה בר רב הונא הכי אמר רב מרי בשם רב באומר נאמנת עלי שלא פייסתי, וזו הראיה אפשר היא למי שגורס בה כל זמן שהרי אם פייס הגט פסול הוא ובאומר נאמנת עלי מכשרינן ליה אלמא כיון דהימנתו לא פייס ולא מבטל גיטא אע"ג דבידו הוא כיון דלא אמר על מנת ולא מעכשיו הכא נמי כיון דפסלינהו לסהדי ודאי מבטל ברצון נפשו מודעות ומודעי מודעות שמסר אבל למי שגורס בה על מנת והיא גירסת הגאונים ז"ל יש לי לדון הרבה אחר ראייה זו דהתם הרי מגרשה בגט כשר ואי בעי לגרשה מעכשיו הרשות בידו וכיון דקא מתני כל זמן שאעבור ונאמנת עלי הרי הוא מגרשה מעכשיו על מנת שתאמר שעבר מכנגד פניה שלשים יום ושתהא היא נאמנת לומר לא פייס ולא בא ואפילו אתו סהדי ומסהדי דפייס או בא דמהימנינן להו טפי מינה אפילו הכי גיטה גט דהכי אתנייה איהו ובדידיה קאי למשדי האי תנאה דבעי בגיטא הילכך כל זמן שהיא אומרת לא בא או פייס הרי היא מגורשת אף על גב דידעינן דמשקרא דדמי האי תנאה למאן דמתני על מנת שתלכי או על מנת שלא תלכי או שירדו גשמים, זהו מה שנראה לי לדון על ראיית הרשב"א ז"ל וידעתי שלא הודו לו כל סייעתו ואף חכמי הדור שלפנינו לא סמכו עליו וכ"ש שאין לנו לסמוך בזה לבטול הנעשה אחר הפסול:

שו״ת הר״ן · חלק מ״ג סימן ט״ז

על התשובה הזאת