ואע"פ שהרמב"ן ז"ל כתב בזה סברות בפרק המביא תניין והכריע בהן איפכא, על דברי הראב"ד ז"ל סומכין להאמיר ולדבריו הסכים הרשב"א ז"ל בתשובה, נמצא שאם נפרש לשון הגט שכתוב בו דממתא מאיורקא על דרך היחוס הרי אין כאן שם עירו ופסול. ואם הוא על דרך שם עירו הרי שינה שמו ופסול. אלא שיש בכאן מקום עיון אחר שאפשר לפרש בזה שכתב דממתא מאיורקא כיון לומר על מקום לידתו שהיה במאיורקא כמו שבא בלשון השאלה וכיון שכן אפשר שהוא מסלק הספק שהרשב"א ז"ל כתב בתשובה (ד) שמי שנולד במקום אחד ודר במקום יאחר שאם הוא כתב גט במקום שנולד די שיכתוב במקום פלוני שנולדתי בו אע"פ שלא כתב מקום עיקר דירתו. ולמדה הרב ז"ל מההיא דאמרינן בתוספתא גבי מי שהיו לו שני שמות דקאמרינן אם היה במקום אחד וכתב לשם אחד מהם כשר וסבור הרב ז"ל ששני מקומות הרי הן כשני שמות וכיון שבדיעבד שם אחד מספיק אף שם עיר אחת מספיק וכיון שכן שם עיר שנולד בו מספיק לשם עירו, אלו דבריו ז"ל:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ב סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.