(ב) אבל רואה אני פסול גמור בגט זה מפני שכתוב בו פלוני דממתא מאיורקא וזה היה שם עירו אישבילי"אה נמצא ששינה שם עירו. ומה שדחקתם לפרש אמאי דכתיב דממתא מאיורקא היא שם היחוס לא שם עירו כאשר יתייחסו רבים אל מקום אחד, זה אינו מורה הלשון כלל כי המתייחסים אל מקום ידוע כותבין בחתימותיהן ובשטרותיהן פלוני דמאיורקא או כשמזכירין ראשונה שם קדשם כותבין אחרי כן פלוני המכונה פלוני דמאיורקא ואינם כותבין פלוני דממתא מאיורקא כי לשון ממתא מורה שאינו נכתב על שם היחוס אלא על שם עירו. ואע"פ שנוכל לומר שהמכוון אחד בין שיכתוב דממתא בין שיכתוב פלוני דמיורקא ושגם בשכתב דממתא הוא על דרך היחוס לא על דרך שם עירו כיון שהורגלו ההדיוטות לכתוב בלא ממתא על דרך היחוס ובממתא על דרך שם עירו. בכגון זה צריך לדרוש שם הדיוט, וכיון שכן נמצא שזה שינה שם עירו ואפילו נדחוק ונאמר שלא נכתב אלא על דרך היחוס נמצא שאין שם עירו בגט זה (ג) ושם עירו ושם עירה בכלל הדברים המעכבים בגט וכן כתב הראב"ד ז"ל בפרק גט פשוט זה לשונו ומה שאומרים שאין שם עירו ושם עירה מעכבים בגט אא"כ שינה שמם כדקתני במתניתין שינה שמו ושמה טועה הוא דא"כ ליחוש דילמא איכא יוסף בן שמעון הכא ואיכא אחרינא במתא אחריתי ואי כתיב האיך גיטא הכא סתם דילמא ממטי ליה לההוא גיטא לאנתתיה דהאיך אלא ש"מ שם עירו ושם עירה מעכבים ע"כ:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ב סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.