(ד) ועוד שכיון שנשאר למוכר חלק במה שבתוך הגיגית דהיינו היין היוצא דרך נגישה, והחרצנים והזגים הרי יש לו שייכות מה שבתוך הגיגית וכמלוה על אותו יין דמי. דודאי כל שיש לו מלוה על אותו היין אפילו יין שבדות שוה אלף זוז ומלוה שיש לו עליו אינו אלא חמשים מלוה על אותו יין מיקרי ואסור דמ"מ שייכות יש לו בו והכא נמי הוא הדין הוא הטעם:
שו״ת הר״ן · חלק מ׳ סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.