שו״ת הר״ן · חלק ל״ט סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה דבר זה לא נמצא בגמרא בבלית וירושלמית ואף לא בתוספתא שלא הזכירו חכמים בהנהגתן של טעיות אלא שלש דרכים (א) גרר ותלייה ומחק וכתניא בפ' הקומץ רבה (מנחות ל) הטועה בשם גורר את מה שכתב ותולה את מה שגרר וכותב את השם במקום הגרר דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אף תולין את השם רבי יצחק אומר אף מוחק וכותב כלומר מוחק בעודו חי. (ב) ואין ספק שתולים שהוזכר בגמרא היינו בין השיטין וכדתניא במסכת סופרים טעה את כל השם יתלנו בין השיטין, אבל לזרוק בין הדפים תיבות או פסוקים שהשמיט הסופר באמצע השיטה לא הוזכר בגמרא וכיון שלא הוזכר נראה לכאורה שאין להכשירו ומן הטעם שכתבת שכשהוא תולה אותו בין השיטין הוא נכתב במקומו וכשהוא זורקו בין דף לדף הוי שלא במקומו וסימנא לאו מילתא הוא. אלא מיהו נראה לי להלכה מתוך דברי הראשונים ז"ל שהוא כשר (ג) דגרסינן בירושלמי בפרק קמא דמגלה תולין בספרים ואין תולין לא בתפילין ולא במזוזות. וכתוב בספר התרומה דטעמא דמלתא מדתניא במכילתא בסוף פרשת בא אל פרעה גבי פרשיות דתפילין כותבין אותן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן הרי אלו יגנזו אלו דבריו ז"ל. משמע דסבירא ליה שהתלייה הנכתבת באמצע שיטה שלא במקומו הוא נכתב לפי שהקריאה כדרכה היא לקרות אחר שיטה ראשונה התליה שבין שיטה לשיטה ואחר כך שיטה שנייה ונמצא שנכתב שלא כסדרו לפי שמה שכתוב בראש שיטה שנייה הוא מוקדם לתלייה שהיא ההשמטה שבאמצע השיטה, ולפיכך בתפילין שהוזכר פסול שלא כסדרן אין תולין אבל בספר תורה שלא הוזכר תולין, זהו הנראה מדבריו ז"ל:
נחלת הכלל · Warsaw, 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.