שאלת דינה אשת שמעון נפלה לה בירושה התשיעית מבית אחד שיש לה חצר בכניסתה והדיורין מהבית פתוחין לאותו חצר ואין בחלק התשיעית מאותו חצר ד' אמות גם מכל דירה ודירה הפתוחה לחצר בין בחלק התשיעית עד הנה ד' אמות והשמונה חלקים הנשארים בין לאה ובין ראובן חמשה לראובן ושלשה ללאה, והזמין ראובן בהסכמת לאה את דינה שתבא לקחת חלקה מהבית הנזכר ובא שמעון בהרשאה מערכאות מדינה אשתו וענה שאין רצונו עתה לחלוק כי התשיעית שהוא על כל הבית לא הוברר עדיין, ועתה אינו רוצה לחלוק והקניטו ראובן ולאה לשמעון בדברים עד שקם שמעון ואמר בקונם תשמיש החצר ההוא לראובן ולאה בחלקו וכששמע ראובן דברי שמעון שהוא הולך בעקלקלות הזמינו לפני השופט ומיד צוה השופט שיבררו כל אחד ואחד מהם איש בעבורו, ונסתפקו הדיינין אי יכול שמעון למיסר תשמיש החצר מלאה וראובן הואיל ואין בו דין חלוקה ואי די בהרשאה שבאה עמו ונעשית בערכאות שאינה מועילה בדינינו, ילמדנו רבינו על הכל הדין:
שו״ת הר״ן · חלק ל״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.