שו״ת הר״ן · חלק ל׳ סימן א׳

נשאלתי בענין קול קדושין שהוציא אנשלמ"ה אברם צרפתי כי יצא הקול מאתו שקדש ביל"ה בת רבי משה דשדי"ץ הדר באלבלי"ט דסינקא"ה ערב שבת נחמו של שנת מאה ותשע לפרט היצירה, ועל זה עמדו ב"ד בעיר לאירד"ה ובעיר אלבלי"ט דסינקא"ה ובעיר אלקוליע"ה דסינקא"ה לחקור ולדרוש על ענין הקול הנזכר אם יש בו ממש. וראיתי מתוך השטרות שנעשו על ידי בתי דינים הנזכרים על דבר החקירה הנזכרת שהוחזק הכל בבתי דינין שבמקומות הנזכרים היה בחדש ניסן זה שעבר שהוא של שנת מאה ועשר אחר שנתקדשה ביל"ה הנזכרת באדר שעבר שהוא של שנת מאה ועשר לניצ"ק קלונ"י. ומה שנמצא מתוך השטרות הנזכרים שנעשו בבתי דינין הנזכרים שראוי לשאת ולתת עליו אע"פ שהדבר פשוט הוא מה שראיתי בשטר מעשה ב"ד שנעשה בעיר לאירד"ה שנמצא כתוב במעשה ב"ד הנזכר שהם חקרו ודרשו לאנשלמ"ה הנזכר בענין הקדושין אם קדש הוא את ביל"ה הנזכרת, והשיב להם שקדשה ביום ערב שבת נחמו הנזכר בפני עדים שלא היה מכיר אותם ושהלכו להם. ועוד אמר להם באותה העיר היא עיר לאירד"ה העידו אותם עדי קדושין שהם היו בנתינת הקדושין הנזכרים ושהעידו אלו הדברים בפני. אנקרויד"ה אב"ה ובפני אניום טוב ברבי חיים אלשי"ך. והב"ד הנזכרים שלחו בעד אניו"ם טוב הנזכר ושאלו לו אם שמע שאנשלמ"ה הנזכר קדש את הבחורה ביל"ה בת רבי משה הנזכרת. וענה ואמר כי פעם אחת היה ברחבה אחת מהעיר הנזכר עם אנשלמ"ה הנזכר והיה שם יהודי אחד או שנים לפי דעתו, ואנשלמ"ה הנזכר אמר להם אתם יודעים שאני קדשתי הבחורה ביל"ה בת רבי משה הנזכר באלבלי"ט. והעד אניו"ם טוב הנזכר שאינו זוכר מה ענו אותם האנשים ושלא היה מכיר אותם עוד שלחו הבית דין הנזכרים בעד אנקרויד"ה הנזכר ושאלו לו אם שמע מעולם שקדש אנשלמ"ה הנזכר את הבחורה בילה בת ר' משה הנזכ' באלבליט, וענה ואמר כי פעם אחת היה עם אנשלמ"ה הנזכר והיה שם יהודי אחד או שנים לפי דעתו ואנשלמ"ה הנזכר קרא לאנקרויד"ה הנזכר שישמע דברי אותם האנשים כדי שיהיה לו לראיה ולזכות, והיהודי או היהודים אמרו שהם היו באלבלי"ט כשקדש אנשלמ"ה הנזכר לבחורה ביל"ה הנזכרת באלבלי"ט. עוד שאלו לו באיזה זמן היה הענין הנזכר וענה ואמר שהיה שמונה ימים או ט"ו יום אחר שבת נחמו הנזכר. עוד שא לו אם היה מכיר האנשים הנזכרים וענה ואמר שאינו מכיר אותם. עוד ראיתי בשטר מעשה ב"ד שנעשה באלבלי"ט דסינקא"ה שהעידו שם שני עדים שלא זזה ידם מתוך ידה של הבחורה ביל"ה הנזכרת כל אותו יום של ערב שבת נחמו של שנת מאה ותשע מאור הבקר ועד הלילה וראו שלא נתקדשה לא לאנשלמ"ה אברם הנזכר ולא לאיש אחר. עוד ראיתי בשטר מעשה ב"ד שנעשה באלקוליע"ה דסינקא"ה ששאלו את ביל"ה הנזכרת אם נתקדשה מעולם לאנשלמ"ה אברם הנזכר על ידו או על יד שלוחו. ואמרה לאו ושאינה מכרת אותו ושלא ראתה אותו מימיה. ונתבקשתי לכתוב דעתי אם הבחורה. ביל"ה הנזכרת מותרת לניצק הנזכר או אם ראוי לחוש לקול קדושין זה שהוציא אנשלמ"ה הנזכר: