ואל יקשה עליך שאם באנו להשוות עד אחד לאשה עצמה א"כ אפילו עד אחד במלחמה אפילו אומר מת וקברתיו לא יהא נאמן שכך הדין באשה עצמה במלחמה לפי דעת הרב ז"ל שכך כתב בפרק הנזכר שהאשה האומרת מת בעלה במלחמה אינה נאמנת ואפי' אומרת מת וקברתיו שזו אינה קושיא שכשאנו משוים עד אחד לאשה עצמה אין אנו משוין אותה אלא לענין דכי היכי דחיישינן באשה עצמה דטענה בדדמי ה"נ חיישינן לעד לפי דעת הגאונים ז"ל, ונ"מ לנדון זה של דבר, אבל לא שנשוה אותן לגמרי דבאשה עצמה חיישינן במלחמה דמשקרא לפי דעת הרמב"ם ז"ל ובעד אחד לא חיישינן אלא דאמר בדדמי ומ"מ כיון דאסקינן בגמרא דבאשה עצמה דבר הרי הוא כמלחמה הדבר ברור לפי שיטת הגאונים ז"ל דעד אחד בדבר לא מהימן עד דאמר מת וקברתיו. ולפיכך בנדון שלפנינו אין להתיר אשה זו מפני דבריו של אותו מומר שהיה מסל"ת כיון שלא אמר מת וקברתיו. וכ"ש לפי דברי רבינו חננאל ז"ל שכתב דבעיין דעד אחד במלחמה לא אפשיטא שלפי דבריו אפילו באומר מת וקברתיו לא מהימן:
שו״ת הר״ן · חלק ג׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.