ולענין מה שבא בשאלה השלישית מה שפסלו שטר שיש בו רבית אם דוקא כשהרבית בשטר עצמו או אפילו הרבית בשטר אחר. לא ידעתי למה נתכוונת לפי שאיני מוצא שפסלו חכמים שטר שיש בו רבית אדרבה לפי מה שנראה מפשט הברייתא הכשירו אותו מדתניא בפרק איזהו נשך (בבא מציעא עב) שטר שיש בו רבית קונסים אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית דברי רבי מאיר וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית (ח) וקי"ל כרבנן, ופירש רש"י כגון שהרבית מפורש בשטר ואפילו הכי גובה את הקרן אלמא שטר שיש בו רבית כשר. וטעמא דמלתא דאע"ג דתנן (בבא מציעא עה) אלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וקי"ל דכל עד דארבעים בכתפיה פסול הכא כשר משום דלא תשימון עליו נשך למלוה דוקא הוא דמשמע להו לאינשי ולא לעדים (ט) ואע"פ שיש שחלקו עליו ואמרו דההיא דוקא כשאין הרבית מפורש בשטר הא אילו היה מפורש בו פסול מכל מקום אינו ענין למה ששאלת דהוא דוקא כשהרבית בשטר עצמו דכיון שהעדים עוברין בלאו דלא תשימון עליו נשך הוו עדים פסולים והשטר הנעשה בעדים פסולין פסול (י) אבל הכא שהרבית בשטר אחר על אותו ענין שבא בשאלתך השטר כשר שהרי קמאי לא עברי אלאו דשימה כלל שהרי הם לא שמו עליו נשך אלא עדים האחרונים ודבר זה ברור ופשוט:
שו״ת הר״ן · חלק כ״ט סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.