שמא תאמר כבר אמר ר"ת ז"ל שלא בכל המצות אמרו אלא דוקא כי הא וכמו שכתבנו למעלה. דע שאפשר לומר שאפילו לדברי ר"ת ז"ל הוי דבר מצוה בנדון שלפנינו לפי שגם זה הפתח של דבר מצוה בגופו של נדר הוא לפי שזאת כשנדרה נדרה על דעת שלא יפתוה בני אדם שאינם מהוגנין ושלא יוציאו לעג עליה ושיהא זיווגה עולה יפה ועתה אנו רואין שבסבת נדרה תהא נמנעת מלינשא לבן זוג הגון לה. ואע"פ שעדין אפשר לחלק ולומר דנדון זה לא הוי ממש כי ההוא מקרי דרדקי מכל מקום יש עדין צדדין של קולא שהרי ר"ת עצמו דחדש אותה החומרא (ז) ואמר דוקא כי הא הוא אומר דכי אמרינן על דעת רבים אין לו הפרה דוקא בפורט ואומר על דעת פלוני ופלוני אבל על דעת רבים סתם יש לו הפרה. ועוד שרש"י ז"ל. אומר דכי אמרינן על דעת רבים אין לו הפרה דוקא על דעת רבים ובפני רבים ואין רבים פחות משלשה וכדמוכח בפרק השולח (גיטין לד) וכן דעת רבינו האי ז"ל שאין נדר על דעת רבים נדר עד שיהא על דעת רבים ובפני רבים אבל אם אינם שם אין על דעת רבים כלום ולפיכך יש לדון בנידון זה שיהא לו הפרה:
שו״ת הר״ן · חלק כ״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.