שו״ת הר״ן · חלק כ״ז סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אבל יש לדון להקל לפי שאין ספק שזה דבר מצוה הוא והראיה מדתני בפרק האיש מקדש (קידושין מב) האשה מתקדשת בה ובשלוחה ואקשינן בגמרא השתא בשלוחה מתקדשת בה מבעיא אמר רב יוסף מצוה בה יותר מבשלוחה כי הא דרב ספרא חריך רישא רבא מלח שיבוטא אלמא (ה) כשהאשה מתקדשת דבר מצוה הוא ולדבר מצוה אפילו הודר על דעת רבים יש לו הפרה. ולפיכך בנדון זה (ו) אם ראובן זה מעגן ומענה את האשה עד שתרצנו ברצי כסף הוא עושה שלא כהוגן ואם היא לא תמצא בן זוג הגון כזה שיהא רוח המקום נוחה הימנו אם תתן לראובן מה שהוא רוצה דבר מצוה הוא זה:
נחלת הכלל · Warsaw, 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.