תשובה (ב) דע כי בנדון זה יש להקל ולהחמיר מפני שהוא נדר שהודר על דעת רבים וקי"ל דאין לו הפרה כדאיתא בגיטין בפרק השולח (דף לה) שמא תאמר הא קי"ל התם דלדבר מצוה יש לו הפרה אע"פ שהודר על דעת רבים והכא לדבר מצוה הוא מנא לך דדבר מצוה הוא זה (ג) הא אתתא לא מיפקדא אפריה ורביה. (ד) ועוד שאפילו יהיה דבר מצוה כבר פירש ר"ת ז"ל דכי אמרינן לדבר מצוה יש לו הפרה ה"מ דוקא כגון ההוא מעשה דאתמר בגמרא מההוא מקרי דרדקי דהוה פשע בינוקי ואדרוהו והתירוהו לאתר מכאן משום דלא אישתכח דדייק כוותיה. ואמר ר"ת ז"ל דדוקא דבר מצוה כהא מפני שהוכיח סופו על תחלתו שהיה כעין טעות בגופו של נדר אבל במצוה אחרת לא אלו הן הצדדין שאפשר לדון בנדון זה להחמיר:
שו״ת הר״ן · חלק כ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.