וכשזאת האשה הסכימה בדעתה לעשות האיסר והנדר היתה כונתה לטובה כי היא בחורה בת שש עשרה שנה והיא יתומה כי אין לה אב ואם ולא אח וכדי שלא יוציאו אנשים רקים בני בליעל לעג עליה הסכימה על זה האיסר ועוד שהיתה חולנית באותה שעה ובעונות בזה הזמן נחסרו הקרובים והעסק ואין לה כל כך ואם היא תתן שום דבר בעולם לשום אדם לא תמצא חתון טוב וחשוב וזאת האלמנה היתה לה אחות אחת נשואה עם בן טובים משכיל ובעל מדות ומתה אחותה ונשארו ממנה שתי בנות קטנות ובשעת פטירתה חלתה את פני בעלה בעבור בנותיה ובעבור שזאת האלמנה תנשא לכבודה שהיא היתה יודעת מעלת בעלה, שישא זאת לאשה. ועתה מפני שמצוה לקיום דברי המת הוא חפץ בזיווג על מנת שלא תתן דבר משלה לשום אדם כי יש לה מעט:
שו״ת הר״ן · חלק כ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.