(א) תשובה הדין עם חבורת ת"ת משום דליכא למימר שיהא תנאי הראשון נדר גמור כמזכה ונותן מעכשיו לגבאי הקדש חולים מחצית אותה מנה שידור לת"ת ונימא דזכה בה הקדש חולים משום דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט וכמו שבא בסוף דבריך. שאם על דרך זה אתה מפרש דבריו לא אמר ולא כלום שהאומר הריני מזכה מנה להקדש אם יש לו מנה בעין זכה בו הקדש ואי לאו לא זכה בו, שאע"פ שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט כל האומר מנה מנה דוקא קאמר ואם אין לו מנה בעין לא זכה בו הקדש, וראיה לדבר דהא דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי ואמירתו אפילו להדיוט כמסירה היא ואפ"ה אמרי' בפ"ק דגטין (גיטין יג.) דש"מ שאמר תנו מנה לפלוני מנכסי מנה זה נותנין מנה סתם אין נותנין חיישינן שמא מנה קבור קאמר, אלמא שהאומר תנו מנה בעין קאמר ולא שוה דאם איתא דשוה קאמר מנה סתם אמאי אין נותנין משום חששא דמנה קבור מ"מ הרי צוה ליתן לו שוה מנה אלא ע"כ מנה דוקא קאמר ומש"ה חיישינן שמא מנה קבור קאמר:
שו״ת הר״ן · חלק א׳ סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.