שאלה ראובן שלוה משמעון סך מעות והיו שניהם רוצים לפרוש בים ממקום ההלואה אל מקום אחר וזמן הפרעון היה בתוך כך וכך ימים אחרי הגיעם אל מחוז חפצם והתנו ביניהם בעת ההלואה ששמעון המלוה קבל עליו אחריות הסחורות שיקנה ראובן מדמי ההלואה כל ימי היותם בדרך ספינה בלב ים עד בואם אל ארץ נושבת הוא מקום הפרעון ונתחייב ראובן לתת לשמעון בשכר קבלת האחריות סך כך מעות ויש ביניהם שטר על כל זה אלא שקבלת האחריות הנז' לא נטל עליו שמעון קנין רק בדברים בעלמא בעת ההלואה כדאמרן. ועתה כהיום הגיעו אל מחוז חפצם לשלום עם הסחורות שנקנו מדמי החוב ואתם ג"כ סחורות אחרות ותבע שמעון את כל מה שכתוב בשטרו וראובן משיב שאינו חייב לפרוע לו שכר קבלת האחריות כי מאחר שלא נטל קנין שמעון עליו לא נתחייב והיה יכול לפטור את עצמו אם היו נפסדים הסחורות וא"כ למה יפרע לו ואדרבה אם יתן לו מחזי כרבית וכנוטל שכר המעות שהלוהו ומה גם בהתנותם כן בעת ההלואה ואדעתא דהכי הלוה לו. ועוד טוען ראובן שהוא הוציא בסחורות ההמה מעות אחרות מלבד דמי ההלואה והיה הכל מעורב ולא הקצה וייחד הסחורות שקבל עליהם אחריות. עוד טוען שבשעת ההלואה כשקבל הסחורות עדיין הסחורות לא באו ברשותו והוי כמקבל על דבר שלא בא לעולם. ועתה יורנו רבינו אם יש בטענות ראובן ממש או בקצתם להפטר משכר קבלת האחריות ואם יש בנדון זה צד רבית מאחר שלא קבל קנין על האחריות והיה בעת ההלואה או מצד טענה אחרת על כל הפרטים יופיע אדוננו וישפיע ממרום חכמתו הרמתה ושכרו הרבה מאד. עוד על זה יפקח עיניו רבינו נר"ו והוא שאחרי בואם אל מחוז חפצם כתבו שער על סך המעות כולו בכללות דמי החוב ודמי שכר קבלת האחריות וחכם אחד הכתוב בשטר כלשון הזה מוסיף על הלשון הנהוג בשאר שטרות וז"ל ומעתה זיכו והשכירו לו מקום כל הצמר והסחורות שיש להם מהמעות הנ"ל והקנו לו כל הצמר שיהיה משכון על החוב הנ"ל והוא נותן להם רשות מעתה שימכור כל אחד מהצמר למי שירצה באופן שיגבו המעות לתתם לו לזמנים הנ"ל ע"כ. ועתה גם בזה יאיר עינינו אם תקן החכם המכתיב להוציא הענין מאיסור רבית בלשון זה העשוי אחרי הגיעם אל מחוז חפצם או אם מילתא כדקאי קאי ושכרו כפול מן השמים:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתר״צ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
