שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שכתב הרמב"ם פי"א מהלכות שאר אבות הטומאות וז"ל בשר תאוה אע"פ שהוא טהור גזרו עליו שיהיה כשלישי לטומאה מטמא את הקודש ואינו פוסל את התרומה ע"כ וכיון שנטמא הקודש אסור לאוכלו כל הכהנים בין טמאים בין טהורים וקשיא דתנן בפ"ב דערלה בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים שנתבשלו עם בשר תאוה אסור לטמאים ומותר לטהורים ומשמע דמותר לכהנים הטהורים וכן כתב ז"ל בפירושיו אם היה בשר קדשי קדשים הוא שנתבשל עם בשר תאוה אוכלין הכל טהורים הכהנים כמו שביארנו ואם היה בשר קדשים קלים שנתבשל עם בשר תאוה אוכלין אותו טהורי הזרים ולא נחוש בזה הענין ודומה לו לאחד מששים כיון שהכל מואר ואין שם דבר שיאסור אכילתו עכ"ל:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרכ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.