תשובה ע"כ משנה זו שנויה קודם שגזרו על בשר תאוה שיהי' כשלישי לטומאה לטמא את הקודש וגזירה זו שנויה בתוספתא דנדה ולפיכך פירשה רבינו במשמעה וכן פירשה רבינו שמשון וחידש בה דקדשי קדשים מותר אף לזרים וכגון דאין בהם כדי לאסור כאשר מבואר בפירושיו והנה לד"ה מותר לטהורים ותנא דמתניתין דינא קתני אבל אחר כך גזרו שבשר תאוה מטמא את הקדשים ואיכא לפרושי מתניתין בגוונא אחריתי דהא דקתני אסור לטמאים ומותר לטהורים לאו אבשר קודש קאי דהא נטמא ואינו מותר אפילו לטהורים אלא אבשר תאוה קאי קמ"ל דאסור לטמאים מפני בשר קודש המעורב בו ומותר לטהורים לפי שנתבשל בשר קודש בתוך בשר תאוה והכי משמע מה שכתב רבינו פ"י מהלכות מעשה הקרבנות וז"ל בשר קדשי קדשים או בשר קדשים קלים שנתבשל עם בשר תאוה הרי בשר התאוה אסור לטמאים ומותר לטהורים ע"כ. וזה ממש מה שכתבתי בפירוש המשנה א"נ בזמן שחיבר פירוש המשנה עדיין לא עמד על התוספתא דנדה וסתמא דמלתא דרבינו שמשון עמד עליה וסובר שהמשנה שנויה קודם הגזירה א"נ שאין התוספתא הלכה כיון שלא הוקבעה בתלמוד אבל לרבינו שכתב אותה צריך לתרץ כאשר כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרכ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.