תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקפ״ד סימן א׳

שאלת ילמדנו רבינו ראובן יצא מביתו לדעת והניח את אשתו ואת בתו בירכתי ביתו שלולות מכל טוב וילך למרחקים ונשמע מפי עכו"ם שמת [עדות] המתירה לינשא ואחר שעברו ימים ושנים שאבד זכרו הוצרכה האלמנה למכור חזקת הבית והחצר אשר היתה שם כדי לזון את עצמה ולארס את הבת הקטנה והקונה עשה מכירתו בחוזק ולא רצה לקנות עד שעשו ב"ד הכרזה גמורה וקנה מיד האשה ומיד ב"ד ומיד האפטרופוס שהושם מיד ב"ד על המכירה ההיא בעד הבת הקטנה וב"ד עצמם חתמו בשטר המכר וכתוב בתוך השטר ומכירה זו היתה בהכרזה גמורה וע"פ ב"ד ע"כ. ואחר שקנה הבתים בכל החזוקים הללו ירד לתוכם ובנה בנין נאה והוציא הוצאות עליהן ועכשיו הגדילה הבת ומערערת על המכירה שעשו ב"ד והאפטרופוס באמרה שאין המכר מכר שב"ד טעו למכור נכסים רטושין ועוד אומרת שהמכירה עצמה היתה בטעות כי ב"ד מכרו חזקת הבתים על פי התקנה בחשבם שהבתים הללו היה הקרקע של העכו"ם והחזקה של ישראל והאמת הוא שגוף הקרקע היה של ישראל כי ממושכנים היו מיד אביה לעכו"ם ובידה לפדותם וכיון שחזקה אין כאן מכירה אין כאן ורוצה לסלק את הקונה בלא דמים והקונה טוען שהוא קנה מיד האשה ומן אפטרופס ומיד ב"ד וירד ברשות ובנה שיפרעו לו דמי הבנין ע"פ שבועתו וילך לו כדין היורד ברשות. ועוד טען שיש לו ראיה ברורה שגוף הקרקע מן העכו"ם שכך נמצא כתוב בשטר המכירה שנעשה בערכאותיהם וכן הוא כתוב בשטרות שלו מיד ב"ד ומיד האפטרופוס ומיד האשה שמכר לו חזקה והעדים שהעידו ששמעו מן העכו"ם שהיו ממושכנות אצלו אין כח בעדות זה לבטל מה שנמצא כתוב בערכאותיהם ומה שהוא ידוע ומורגל בפי הכל וכ"ש שאפשר שהעכו"ם היה אומר כן לפי שלא אשר בעיניו הקנויה או לאיזו סבה אחרת ואין להאמין בהם אשר פיהם דבר שוא אלו הם דברי הקונה: