תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקפ״ג סימן ב׳

תשובה כיון שקרקע זה נכתב השטר בשם ראובן א"כ צריך לדעת זה השטר הנמצא ביד אמו אשר עלה בערכאות מה הוא אם שטר הודאה שהודה ראובן שהקרקע של אמו שקנה אותו במעותיה אע"פ שנכתב השטר בשמו ולפי מה שכתב הרמב"ם ז"ל אין שטר זה כלום ואפי' יש בו כל התנאים שבעולם ואם הוא שטר מכירה שמכר הקרקע לאמו בערכאותיהם אם יש בו התנאים אשר הזכירו הראשונים וכתוב בו בפנינו מנה הרי זה שטר כשר לכ"ע אבל אם חסר תנאי מהם אינו כלום ולפי שהדור פרוץ מרובה על העומד אין ראוי להאריך ולבאר דברים אלו. אבל דע שיש מקצת פוסקים דפסקו הך דשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא וכיון דדינא דמלכותא הוא שכל השטרות העולים בערכאות בקיום השופט הגדול שיעשו בהם דינא הוא וכן נהגו וסמכו בכל המלכות הזה וכ"ש בשטרי קרקעות שאין להם קיום אלא בערכאותיהם ואם יש חק למלכות על מכירת הקרקעות כ"ע מודו דדינא דמלכותא דינא. הילכך אם השטר אשר ביד רחל עלה בערכאותיהם בקיום השופט הגדול שלהם עושין על פיו שכבר ידעת שהמנהג כלל גדול בדיני ממונות ואם הוא שטר הודאה אינה יכולה לטרוף אותו שהרי מעולם לא היה קרקע זה של ראובן אע"פ שנכתב על שמו ואם הוא שטר מכירה לא עדיף משטרי דילן ואם רחל צייתא דינא. טורפת אותו אשת בנה לכתובתה כיון שאין שם נכסים בני חורין ומה שטוענת רחל חזקה אין טענתה טענה ואפילו טוענת חזקת ג' שנים אינה כלום דקי"ל אין לאב חזקה בנכסי הבן. ועל ענין התביעה השניה תשבע רחל כמה חייב לה בנה וגובה מן הנכסים אשר בידה ואפילו אם באו לידה בתורת פקדון יכולה היא לעכב אותם בשביל החוב שיש לה על בנה. והנראה לע"ד כתבתי: