תשובה אין לסמוך על זה כלל ואפי' היה התנאי כפול כיון שלא התנה אם אתעכב אלא אם יעכבוני וכל זמן שאין אחרים מעכבין אותו אין הגט בטל וכ"ת שיאמר עכבוני עליו להביא ראיה שעכבוהו אחרים דלאו כל כמיניה לומר קיימתי תנאי הגט אלא בראיה ברורה ולפי דבריו מה הועיל שיצא מיד מהמדינה יצא ויבא למחר ויאמר עכבוני בדרך אם אתה מאמינו אלא ודאי אין לדבר הזה (שורש) [נאמנות] כלל אלא כיון שנתן הגט ונתגרשה האשה עליו הראיה שלא נתקיים התנאי. ותו כיון. שלא כפל התנאי התנאי בטל והמעשה קיים לדעת הגאונים והריא"ף והרמב"ם ז"ל אשר אנו סומכים עליהם בכל דבר ואע"פ שיש קצת מהאחרונים שאמרו שאם לא כפל תנאו ולא נתקיים חוששין לה ואין מחזיקין אותה במגורשת ולא בשאינה מגורשת אנו אין לנו אלא דברי הריא"ף והרמב"ם והגאונים ראשונים ואחרונים דע"כ לא פליגי אלא בדיני לממונות אבל בגטין וקדושין כל הגאונים מודים דבעינן תנאי כפול מן הדין או מן התקנה. ובעל מ"מ כתב ריש פ' ששי דכל שהתנאי אינו כפול אינו תנאי וכן פסקו כל הפוסקים בגטין וקדושין מן הדין או מן התקנה ע"כ ואעפ"י שכתב למטה חששת האחרונים הרמב"ן והרשב"א הרי כתב וכן פסקו כל הפוסקים משמע שזו סברת כל הפוסקים. ותו כיון שכפל תנאי אם באתי ואם לא באתי ותנאי אם יעכבוני לא כפל משמע דלא קפיד עליה וטעם זה לסניפין בעלמא כתבתיו. עוד תמהתי על המסדר הגט למה לא כתב מעכשיו ואם לא רצה המגרש לומר מעכשיו לפי שהיה טועה וחושב שתתגרש מיד היה לו לחכם לבאר לו שאינה מגורשת מיד אלא לכשיגיע הזמן תהיה מגורשת למפרע כדי שלא תפול לפני יבם או יכתוב על מנת שכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ונתן מכשול לפני האשה שאע"פ שיש לו זרע שמא ימותו וימות גם הוא בתוך הזמן ותפול לפני יבם. ועוד אם היה אומר מעכשיו או על מנת אם היה הגט קיים לא היתה צריכה לחזור וליטלו שהרי בתורת גירושין אתא לידה ואם נשאת לאחר קודם שיתקיים התנאי לא תצא אבל השתא דלא כתב מעכשיו לא בא הגט לידה אלא בתורת פקדון עד הזמן שקבע ולפיכך צריכה לחזור וליטול את הגט או שיהיה הגט ברשותה ואם נשאת תצא והולד ממזר ואם היה המסדר הזה מעריך התועלת המגיע במלת ע"מ או מעכשיו לא היה שותק והיה מלמד לבעל ואין לו בזה הפסד ולא נזק ויפה אמרו ז"ל כל שאינו יודע בטיב גטין וקידושין לא יהיה לו עסק בהן:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתצ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
