שאלת ממני ידידי על הגהה במרדכי במס' שבועות וז"ל פסק ר"י בר' פרץ מי שנשבע או קבל בחרס שלא יתן דבר או לא ימכור או ימחול חובו או שאר דברים ועבר שבועה ומכר או נתן אין במעשיו כלום כדאמרינן בכתובות כיון דאמור רבנן לא לזבון אי זבין לא הוי זביני ומסתמא אין אמירה דרבנן גדולה משבועתו וא"כ אין במעשיו כלום דע"י עצמו איבד כחו וזכותו בנדר ובפ"ק דתמורה אמר אביי כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני ורבא אמר לא מהני וכו' עד הלכתא כרבא בר מיע"ל קג"ם ע"כ. וק"ל שכתב הריא"ף סוף הלכות יו"ט והרמב"ם סוף הלכות מכירה שהקונה קנין בשבת קנינו קנין והא דאמרינן פרק האשה שנפלו כיון דאמור רבנן לא לזבון וכו' אי לאו דמסתפינא אמינא דלא מטעם שעבר על דברי חכמים אמרוה אלא כיון דאמור רבנן דלא לזבון הנכסים אחראין לשומרת יבם ושויוה רבנן כמוכר דבר שאינו שלו*:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתס״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.