תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתתצ״ד סימן א׳

(תקעט) שאלת ממני ידיד נפשי אודיעך דעתי במש"כ הרמב"ם ז"ל פ' ט' מהל' סנהדרין וז"ל י"ב אומרין חייב וי"א זכאי וכו' אפילו כ"ב מזכין או מחייבין וכו' עד היו אלו כנגד אלו ואחד אומר איני יודע או שהיו המחייבין יתר אחד בלבד מוסיפין והולכין עד ע"א ע"כ. וקשיא לך טובא חדא דקתני אפי' כ"ב מזכין והכי איתא במתניתין פ' זה בורר וכיון דקיי"ל המלמד זכות אינו חוזר ומלמד חובה מה יועיל שיוסיפו שנים אם שניהם יאמרו חייב לא יתחייב דהא איכא כ"ב מזכין. ואם יאמרו זכאי כיון דאיכא חד דאמר איני יודע עדיין צריכין להוסיף דמה לי כ"ב או כ"ד. ואם שנים הנוספים יאמרו אין אנו יודעים לעולם צריך להוסיף וכן אם אמר א' חייב או זכאי וא' אומר איני יודע. ותו קשיא לך מה צריך להוסיף שנים יוסיפו במקום אותו שאמר איני יודע אחד. ותו מה צריך לרב לומר לנו ונמצאו אחר התוספות כ"ד חוץ מזה המסתפק. ותו מ"ש הרב אמרו י"ב חייב וי"ב זכאי הרי זה זכאי למה לא יוסיפו על הדיינים. וכן כתב למטה אמרו י"ב חייב וי"ב זכאי ואחד אומר איני יודע מוסיפין עוד שנים אחרים. עוד כתב י"א אומרים זכאי וי"ג אומרים חייב אע"פ שאחד מן הראשונים אמר איני יודע ה"ז חייב והלא אמרת אותו שאמר איני יודע אינו מן המנין וא"כ לא משכחת כ"ה למנין. עוד כתב היו אלו כנגד אלו ואחד אמר איני יודע השיג עליו הראב"ד ז"ל א"א זה אי אפשר. כללות הדברים כי כל הלשון בלתי מתוקן וצריך נגר ובר נגר להולמו: