ולענין (הוא) [הא] דנקט קרא ימים ולא לילות כר' יוסי הגלילי ונקיט קרא והיו לאות כר' עקיבא י"ל (דאיהו נקיט כולא) [דאי הוה נקיט כולו כר"י הגלילי] הוה משמע דמאן דמנח תפילין בשבתות וי"ט לוקה דהא מחד קרא נפקי וכ"ת הכי נמי ליתא חדא דר' אלעזר ור"י דקיימי כוותיה דר' יוסי לא אמרו אלא במניח תפילין בלילה אבל המניח תפילין בשבת אע"ג דאיכא איסורא לדעת הרב מ"מ לית בה לא עשה למר ולא לאו למר ומש"ה מייתי לה הרב ז"ל מקרא דוהיו לאות דליכא התם לא לאו ולא עשה ואפילו תימא דס"ל לר' יוסי הגלילי דהמניח תפלין בשבת או ביו"ט איכא עשה למר או לאו למר אנן כר"ע אית לן למיפסק דהלכתא כר' עקיבא מחבירו דאנן לא פסקינן כוותיה בימים ולא לילות אלא משום דר"א ור"י איירו אליביה. ואפשר לומר דאפילו לר' יוסי הגלילי המניח תפילין בשבתות וי"ט אין בהם עשה ולא לאו כיון דאתי לי' מימים מקצת ימים והוי דרשא כל דהו ולא דמי לימים ולא לילות דהוי דרשא גמורה אע"ג דהוי אסמכתא כדכתיבנא לעיל ואעפ"כ לא רצה הרב ז"ל להביא ראיה אלא מוהיו לאות על ידכה שהוא מבורר טפי א"נ משום דהוה ראיה בטעמא כדכתיב והיו לאות יצאו שבתות וי"ט שהן עצמן אות וכל המוסיף גורע וכדכתיבנא לעיל. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתתצ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.