תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתתצ״ג סימן א׳

(תקנ) שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ' ד' מהלכות תפילין וכל המניח תפילין לכתחלה אחר שתשקע החמה עובר בלאו שנאמר ושמרת את החקה למועדה מימים ימימה. וק"ל דהוא ז"ל כתב בספר המצות דהשמר פן ואל ולא כולן לשון הזהרה הן וא"כ אמאי לא מנה אותה בכלל מנין המצות ואמאי אינו לוקה עליה. ועוד אם אסור להניח תפילין בשבתות ובימים טובים לדעת הרב או איו בהנחתן איסור כמו שכתב רש"י ז"ל והתוספות ז"ל עלה דהאי דכל שנאותן בו משלחין אותו בי"ט. וכ"ת הרב ז"ל ס"ל דאסור וכמו שכתב בפי' המשניות עלה דההיא בי"ט וכן בפרק בתרא בעירובין איך מתפרשא הך סוגיא דיו"ט. ועוד שהוא ז"ל כתב עלה דהך דעירובין אין הלכה כר"ג ומשמע הלכה כת"ק דידיה ומסקינן בגמ' דת"ק סבר שבת זמן תפלין הוא ור"ג סבר שבת לאו זמן תפלין הוא ואיהו פסק באותו פרק הנזכר דשבת ויו"ט לאו זמן תפילין הוא. ועוד כתב בפ' הנזכר זמן הנחת תפילין ביום ולא בלילה שנאמר מימים ימימה חוקה זו מצות תפלין ואתיא כת"ק וכתב וכן שבתות ויו"ט אינם זמן תפלין שנאמר והיו לאות שבתות ויו"ט הן עצמן אות. ואתיא כר"ע דאפליגי בהכי בפרק הקומץ רבה. ועוד מה הפסד יש אם יהיו לו שני אותות ועוד דבלאו הכי נמי אית לן שני אותות דהא אית לן ברית מילה דנקרא אות ועוד דקיי"ל כרב אשי דבתרא הוא. ותו דעבד עובדא בנפשיה ואנח תפלין משחשיכה וס"ל דהלכה ואין מורין כן כדאיתא בפרק הקומץ בהדיא וכיון דהוי הלכה אין כאן לאו: