כללא דמלתא אפילי תרצה לפרש דר' מאיר ור' יהודה נחלקו מן הקצה אל הקצה דלמר משל ב"ד ולא משל צבור ולמר משל צבור ולא משל ב"ד. מסתברא לפסוק הלכה כר' מאיר דכפרה מוטלת על ב"ד ומסתבר לפסוק הלכה כר' יהודה שדמי הכפרה יהיו משל צבור. אבל הנכון לפרש כדפרישית דמודה ר' יהודה לר' מאיר דכפרה על ב"ד ומודה ר' מאיר לר' יהודה דמשל השבטים הוא בא לא נחלקו אלא דר' מאיר סבר פר אחד ובע"ז פר ושעיר. ור' יהודה סבר כמנין השבטים אפילו אותם שלא חטאו והלכה כר' יהודה. והא דאמרינן בגמרא אלא לר' מאיר דאמר ב"ד מביאין ולא צבור י"ב היכי משכחת לה ה"פ לר' מאיר דאמר ב"ד מביאין פר אחד ולא צבור כלומר ולא כמנין השבטים י"ב היכי משכחת לה אעפ"י דרש"י לא פי' כן:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשפ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.