(קטז) שאלת ממני ידיד נפשי על מה שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות איסורי ביאה פרק עשרים וז"ל שנים שבאו למדינה זה אומר אני כהן וחברי כהן וזה אומר אני כהן וחברי כהן אע"פ שנראין כגומלין זה לזה הרי אלו נאמנין ושניהם בחזקת כהנים ע"כ. ובפרק י"ב מהלכות מעשר שני כתב החמרים שנכנסו לעיר ואמר אחד מהם פירות אלו אינם מתוקנים ופירות חברי מתוקנים אינו נאמן שמא קנוניא עשו ביניהם ע"כ והני תרתי סתרן אהדדי ובפרק האשה שנתארמלה רמי להו אהדדי ומתרצינן כדאמר רב חמא בר עוקבא בשכלי אומנותו בידו הכא נמי בשכלי אומנותו בידו. והרב ז"ל לא פירש דבר וכתב תרוייהו סתם:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרפ״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.