תשובה הקושיא הא' איכא לתרוצי דכיון דראוהו בלילה הראייה במקום קבלת עדות היא הילכך כשראוהו ביום שהוא זמן הראוי לקבלת עדות מקדשים אותו שלא תהיה שמיעה גדולה מראיה אבל כשראוהו בלילה שאינה זמן הראוי לקבלת עדות דקיי"ל אין מקבלין עדות בלילה לפיכך אינם יכולין לקדש אלא על פי קבלת עדות ואעפ"י שראוהו בלילה כדין כל שאר עדויות שיכולין להעיד ביום מה שראו בלילה. עוד יש לדקדק בלשון הרב ז"ל למה לא פירש אם הכוכבים הם בינונים כמו שהזכיר בהלכות שבת ומשום הכי נ"ל דהכא בכל כוכב איירי אפי' גדולים ובעינן שיהיה יום מבורר משום דכתיב כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. מה משפט ביום אף קדוש החדש ביום הילכך אם נראה כוכב א' אעפ"י שעדיין אינו לילה מ"מ לא הוי יום מבורר ולפיכך אין מקדשין לכתחלה אבל קדשהו מקודש ואם נראו ב' כוכבים ודאי לילה הוא ואם קדשוהו אינו מקודש ולפיכך השמיט הרב ז"ל אם נראה כוכב א' משום דאין מקדשין אותו לכתחלה ואם קדשוהו מקודש וזהו שכתב הרב ז"ל שעדיין יום הוא ודאי יום הוא:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרמ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.