והוי יודע דלא שייך הכא בין השמשות דלא אמרינן הכי אלא להבדיל בין היום ובין היום שלאחריו ובכולם דנין אותו להחמיר אבל בנ"ד אין אנו צריכין להבדיל בין שני הימים אלא להבדיל בין היום ללילה ולפיכך בזמן שלא נראה עדיין כוכב יום מיקרי ואם שנים ודאי לילה מיקרי ואם נראה א' יש קורים אותו עדיין יום ויש קורים אותו לילה ולכתחלה אין מקדשין ואם קדשוהו מקודש א"נ אם קדשוהו אינו מקודש וה"ק אם נראה כוכב א' אין מקדשין שלא יספיקו לומר מקודש מקודש עד שיהיו שם שנים ומיהו הראשון נ"ל עיקר אם נראה כוכב אחד וקדשוהו מקודש ובמה שכתבתי יתיישב לך שלא הזכיר הרב ז"ל הכא בין השמשות ולא שקיעת החמה כי אין הדבר תלוי אלא בראיית הכוכבים:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרמ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.