תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתקפ״ב סימן ג׳

ולענין מה ששאלת על ענין בשר חיה בחלב אם הוא מן התורה או מדרבנן לדעת הרמב"ם ז"ל ולתרץ מה שהקשה מדידיה אדידיה כבר נשאלתי על זה הענין ובדקתי בספרים המדוייקים בספר שהוגה מספרו של הרב ז"ל (שהיה בחלב) וכך כתוב בו בהלכות ממרים מפי השמועה למדו וכו' בין בשר השור בין בשר השה אבל בשר העוף וכו' אם יבא ב"ד ויתיר בשר שה בחלב הרי זה גורע וכו' ויאמרו העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה ויצא אחר לומר אף בשר בהמה מותר חוץ מן העז וכו' והרי זה מסכים את האמת. ומה שלא תפס הרב ז"ל בשר חיה כאן בהלכות ממרים ולא בהלכות עדות ונקט עוף מלתא פסיקתא נקט דהוי מדרבנן אבל בשר חיה בחלב איכא פלוגתא אי הויא מן התורה או מדרבנן ופסקו כמ"ד בשר חיה בחלב מדרבנן כמו שפסק בהלכות מאכלות אסורות ואפי' את"ל דקשיא מדידיה אדידיה אפסקא דהלכות מאכלות אסורות סמכינן שהוא עיקר והתם אגב גררא ולא דק בה ואתיא אליבא דמ"ד בשר חיה בחלב מן התורה ולא כתבתי זה אלא אם תמצא כיוצא בו ולא תדע לתרץ שתדע על אי זה משני הלשונות תסמוך להלכה אבל בנדון דידן כבר כתבתי לך לשונו של הרב ז"ל והמעתיקים טעו במה שכתב הרב ז"ל ויאמרו העוף מותר וכו' כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה בתורה ואי אמרת בשלמא שהיא מן התורה אלא שלא נתפרשה בתורה כשאר תורה שבעל פה היינו דכתב כמו שיאמרו שזה מותר דהיינו העוף יאמרו שהחיה ג"כ מותרת אלא אי אמרת דחיה אין איסורה אלא מדרבנן אם כן היינו עוף ומאי כך החיה וכו' דכתב ומשום הכי שבשו הלשון וכתבו בין בשר בהמה בין בשר חיה ואם תבין בה לא קשיא כלל וה"ק ויאמרו העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה כך חיה מותרת שהרי לא נתפרשה בתורה אע"ג דבעלמא חיה בכלל בהמה ודמיא טפי לבהמה וע"י כך יבא לטעות ולהתיר בשר שאר בהמה חוץ מן העז וכו' ומשום הכי הוצרך הרב להזכיר חיה אע"ג שהיא מדרבנן שאין לך טועה ומדמה בהמה לעוף אבל לחיה טועה ומדמה דחיה בכלל בהמה והרי זה נכון וברור: