תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקט״ז סימן ב׳

תשובה אשה זו מותרת להנשא לכתחלה כ"ש אחר שנשאת וכל המפריש אותה מבעלה כאלו ממעט את הדמות אפילו שאין בידה לא גט ולא עדים. דגרסינן פ"ק דחולין מנא הא מלתא דאמור רבנן אוקי מלתא אחזקתיה ומייתי לה מקראי וכתב עלה רש"י ז"ל במקומות הרבה סמכו על החזקות לאסור ולהתיר וכתבו בתוספות עלה ואין לומר דשאני הכא דאזלינן לחומרא דמדאו' אין (להקל) [לחלק] למדנו דסומכין על החזקות בין להקל בין להחמיר כיון דחזקה מקראי מייתי לה כדאיתא התם. ובשלהי קדושין גרסינן אמר רבי יוחנן מלקין על החזקות וסוקלין ושורפין על החזקות ומייתי התם עובדי איש ואשה תינוק ותינוקת וכולי. ותו באשה שבאה לירושלם ותינוק מורכב על כתפה וכו'. ומעתה אשה שהוחזקה במקודשת אעפ"י שאין שם עדי קדושין ובא עליה אחר נהרגין וכ"ש וקל וחומר אם הוחזקה במגורשת שתהיה מותרת להנשא דהא דיני נפשות חמירי טובא מאיסורי עריות וליכא למימר דשאני נדון דידן דאיכא סהדי דמרעי לחזקה דהא לא מסהדי אלא שהיתה נשואה ואיפשר שנתגרשה ואינם מכחישים החזקה וזה ברור מאד. וא"ת בשלמא היכא דאיכא מעשה דמוכח על החזקה כהנך עובדי דאיש ואשה תינוק ותינוקת או באשה שבאתה לירושלים בכולהו איכא מעשה דמוכח על החזקה. אבל בנדון דידן ליכא שום מעשה המוכיח על החזקה. הא לא קשיא כלל דבחזקה לחודה בלא מעשה הורגין. וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל פרק ז' מהלכות איסורי ביאה. וכן האשה שאמרה מקודשת אני אינה נהרגת על פיה עד שיהיו שם עדים או תוחזק ע"כ. והכא ליכא מעשה המוכיח חדא דלישנא דקאמר האשה שאמרה מקודשת אני משמע שאין המקדש לפנינו. ותו דתנן בפרק האומר קדשתי את בתי ואיני יודעת למי וכולי. ותנא עלה בגמרא נתקדשתי ואיני יודעת למי וכולי. ואיבעיא לן בגמרא עלה דמתני' מהו לסקול על ידו. רב אמר אין סוקלין ורב אסי אמר סוקלין רב אמר וכו' ורב אסי אמר וכו' אמר רב אסי ומודינא באומרת נתקדשתי שאין סוקלין וזהו דינו של הרב ז"ל. ועלה דמתניתין וברייתא שיילינן וברייתא קתני נתקדשתי ואיני יודעת למי אם כן מה שכתב וכן האשה שאמרה נתקדשתי הוי פי' ואיני יודעת למי כמתני' וברייתא. ועלה כתב הרב ז"ל עד שיהיו שם עדים או שתוחזק. וכיון שאינה יודעת למי נתקדשה אין כאן הוכחה כלל ואפ"ה נהרגת ע"י חזקה. ומכאן מודעא רבא למה שכתב הרר"י קולון בשורש פ"ז כמו שאני עתיד לבאר בעז"ה. ותו דבאירוסין ליכא מעשה דמוכח על החזקה דלא ביהודה קיימינן שהיו מתייחדים עם ארוסותיהם. ואפילו אם תרצה לומר דלעולם בעינן עם החזקה מעשה דמוכח בנדון דידן איכא מעשה דמוכח טפי מהנך עובדי דאשה גדולה ועשירה כזו איך יצאתה מתחת בעלה ללכת לעיר אחרת ועמדה זמן גדול כזה חוץ מבעלה ואין דורש ואין מבקש לה. והרי בעלה בחיים חייתו לא ישאל עליה ועל הממון הגדול שיש בידה יותר משני אלפים פרחים זהב ואין המקום רחוק בין שאלוניקי מקום מושב בעלה ובין רודיס. וא"ת שהוא אינו מרגיש או שיצאה בע"כ והרי שאלוניקי עיר ואם בישראל ובה חכמים גדולים ופרנסים לכל קהל וקהל איך הניחוה לצאת ואיך לא הודיעו הדבר לקהל רודיס יצ"ו אשה מרדה בבעלה ולקחה כל אשר לו והיא מתגוררת ביניכם. וכיון שלא היה דבר מכל זה אמתלאה גדולה ומעשה המוכיח יש לקיים החזקה שיצאתה מגורשת ופטורה מבעלה והרשות ללכת לכל אשר תחפוץ: