וגם אני מצוה לכל הנשמעים אלי לעשות טלית של צמר מפני המחלוקת של רבינו תם. ואם יש סכנה בדבר כגון בירושלם תוב"ב שמונעים הישמעאלים את הישראלים מלהתכסות בטלית של צמר. לפיכך יעשה לו טלית קטן של צמר תחת בגדיו ויברך עליו. ויכוין לפטור בברכה זו גם את הטלית הגדול של פשתן שבו הוא מתכסה בב"ה. וכבר ראיתי מי שהפליג על המדה וכתב שאסור לצאת בליל שבת בטלית אפילו מצוייצת כהלכתה דלילה לאו זמן ציצית הוא. ואני מן המתירין דאע"ג דלילה לאו זמן ציצית הוא מכל מקום מלבוש הוא לכל בר ישראל כיון שהיא מצוייצת כהלכתה וברור הוא. והנראה לעניות דעתי כתבתי שוב ראיתי דיפה נהגו לובשין ציצית קטן תחלה ומניחין תפילין ואחר כך מתעטפין בטלית משום מעלין בקדש. והרמז עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה ודעהו (עיין בסימן ב' עלה ר"ס):
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקט״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.