גם לענין הטעם השני אשר נתן ראובן אם היה נותן לו דמים לקנות צמר ולא אמר לו בין לתקוני בין לעותי ואין המנהג לקחת השקים סתומים ולא לפתוח אותם כלל אלא לפעמים פותחין ולפעמים אין פותחין הדין עם ראובן. אבל בנדון דידן לא נתן לו דמים לקנות צמר אלא לקנות סחורה ומאן לימא לן דאותה סחורה לא קנה אותה בזול והיתה יותר רעה מהצמר הילכך אם שמעון כופר צריך ראובן להביא ראיה שלא אמר לו בין לעות בין לתקן ושהסחורה הראשונה אשר קנה במצרים היתה טובה והחליף אותה בזו הרעה שיש בה ביטול מקח או מום:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתת״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.