עוד כתב וזה לשונו. האשה שאמרה לבעלה שאינו יכול כלל נאמנת ומכל מקום בית דין באין עליו דרך בקשה ואומרים לה תני דעתך על בעליך שמא מתוך איבה אין אתם נכנסים לחדר ועושין להם סעודה. שמא מתוך כך יתנו דעתם זה על זה. ואם היא אינה רוצה ואינה שומעת להם בכך אלא שהיא רוצה להתגרש מבקשים מן הבעל לגרש ואם לא רצה כופין אותו ליתן כתובה. אבל אין כופין אותו ליתן גט. אלא יכולין בית דין לאיים עליו בדברים ובלבד שלא ינדוהו ולא יבזוהו ולא יצערו אותו בגופו עד כאן לשונו. וזו כתובה בסימן תי"ד קודם האחרות שלמעלה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשפ״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.