עוד כ' בתשוב' אחר שהביא שתי הדעות וז"ל וסוף דבר אחר שהדבר עמוק ותלוי בגדולי עולם אל תכניס עצמך בין המצרים ולהוציא אשה מתחת בעלה ולהוציא ממון ממי שמוחזק בו אלא בין כך ובין כך קבל עצתם שאמרו ז"ל יעשו דרך בקשה ופיוס שיפייסו ביניהם והטל שלום ביניהם ועד שנכוף להוציא נשתדל לפייס ולבקש שירצו זה את זה בשלום ע"כ. וזו כתובה בסימן אלף ק"ה בסוף. יש ללמוד מהכא כמה דברים חדא שאם הוליד בנים אחר כך שוב אינה נאמנת אפי' לדעת הסברא הראשונה דטעמא מפני שהיא גרושה והוא כהן ואין אדם משים עצמו רשע הא לאו הכי הבנים ראיה והוא ז"ל לא השיב בזה דבר משמע דשפיר קאמרי. ותו דאין כאן כפייה לא בשוטים ולא בנדוי וחרם. ותו שדעת הרמב"ם ז"ל כדעת הירושלמי. ותו דעל ידי הסעודה תתפייס ויוסר כעסה ומועיל אפילו לטענת אינו יכול. ותו דאפי' לדעתו ז"ל יש לחוש לירושלמי כל שכן שרבים ונכבדים פסקוהו. ותו דמוקמינן ממונא בחזקת מאריה ואפי' הנדוניא לא מפקינן מיניה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשפ״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.