תשובה עיקר הדין הוא תלוי במחלוקת כמו שכתב הראב"ד ז"ל והבו דלא לוסיף עלה כ"ש שאין זה דומה למה שכתב הרב ז"ל דהתם לא היה השותפות רק באלו השש מאות דינרין שהטילו לכיס ולא היה בדעת שמעון שישבע ראובן ויטול מה שבביתו. אבל בנדון דידן בשל בני אדם נשתתפו וכל מה שיפסידו הרי הוא לשותפות. ותו דאם אתה אומר כן לקתה מדת השותפות שכתוב בו וכן ח"ו בהפסד שאם יהיה שם ריוח יטול שמעון חלקו ואם יהיה הפסד יאמר לו תשבע שכך הפסדנו ולא תועיל שבועתך להוציא ממני שהרי לא נתן כלום בשותפות שהרי אין השרים מכירים בהפסד ובהוצאה אלא את ראובן וזה דבר ברור ותו דטענה זו לא מהניא אלא להוצאות שנעשו אחר השותפות אבל אותם שנעשו קודם השותפות והוא פירש לשמעון כך וכך הוצאתי סבר וקביל ועל מנת כן נשתתף. ותו דבשאר הוצאות נמי לא מהניא טענתו אלא בהוצאות הבלתי נהוגות אבל ההוצאות הנהוגות והקבועות נאמן שותף בלא שבועה דאין שבועת השותפין באה [אלא] על הספק וזו כיון שהיא קבועה אין ספק. ותו דלא מהניא האי טענה אלא להוצאות שעשה ראובן אבל להוצאות שיצאו ע"י שמעון מה טענה יש לו. גם במה שטען שמעון שהרויח ראובן במשא מתן הנתלה בבית המטבע אם יודה ראובן שכך הוא אבל לא הרויח אלא דבר מועט ונתחייב שבועה היה מקום לומר שלא תועיל שבועתו להוציא משמעון אבל בנדון דידן מכחישו ואומר שאין זה ענין נוגע לשותפות ושלא לקח ממעות השותפות ומלתא באנפי נפשה היא ואין שבועתו מעלה ומוריד לענין השותפות הא למה זה דומה אלו טענו שמעון אתה חייב לי מנה ממקום אחר וכפר ראובן ונשבע האם נאמר ששבועה זו לא תועיל להוציא משמעון מה שהפסיד השותפות. גם בראשונה אני אומר שאפילו יודה ראובן שהמשא ומתן היה לצורך השותפות ושלא הרויח אלא כך וכך נאמן בשבועתו ויפרע שמעון בהפסד השותפות דאי לא תימא הכי לא שבקת חיי לכל שותף כשיראה שהשותפות מפסיד יטעון על שותפו הרוחת כך וכך ואעפ"י שישבע לא תועיל שבועתו להוציא ממנו ההפסד. ומה שכתב הרב ז"ל הוא במי שטוען שפיחת השותפות שטענה זו באה להוציא ממש מן השותפות אבל בזמן שבא להנצל מההפסד בטענת הרוחת ממקום אחר כנגד ההפסד או מנה לי בידך כנגד ההפסד ישבע שלא הרויח או שאין בידו כלום וגובה הפסדו וזה דבר שכלי אמתי. ואם היה טוען שמעון השותפות לא הפסיד וראובן אומר הפסיד ואין עדים בדבר אז היה שמעון נאמן ולא תועיל שבועת ראובן להוציא משמעון. אבל בנדון דידן שיש עדים שהפסיד אלא שטוען עליו שהרויח ממקום אחר ישבע ראובן היסת כשאר טענות דעלמא וגובה הפסדו משמעון:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשע״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
