שאלה שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שלקח בית המטבע מאת המלך ונכתב על שמו ואחר כך בא שמעון ונשתתף עמו בשטר עידי ישראל בשליש בריוח וכן ח"ו בהפסד ולא נתנו בכיס משלהם כלום אלא נשאו ונתנו בממון המלך וממון של בני אדם הנושאים ונותנים בבית המטבע וראובן הוציא מקצת הוצאות קודם שנשתתף עמו שמעון ומקצת אחר שנשתתף מדעת שמעון ומקצת בלא ידיעת שמעון. לבסוף היה הפסד ושמעון טוען שישבע ראובן על ההוצאות וכיון שצריך שבועה שלא תועיל שבועתו להוציא ממנו שאין השותף מן הנשבעים ונוטלין. עוד טען עליו שמעון שהרויח במשא ומתן אחר ואותו המו"מ הוא נמשך ונתלה בבית המטבע ונכנס לשותפות וראובן טוען שזה אינו נתלה בצאר אצרב שהם לא היו שותפין זולת בבית המטבע וכל א' יש לו עסקים לבדו גם בזה טען שמעון שכיון שהוא חייב שבועה לא תועיל שבועתו להוציא ממנו ואחד מבעלי ההוראה רצה לדמות דין זה למה שכתב הרמב"ם ז"ל פרק י' מה' שלוחין ושותפין ראובן שהטיל לכיס ארבע מאות דינרין והטיל שמעון מאתים ונשתתפו ונשאו ונתנו ביחד והרי הממון כולו ביד ראובן וטען ראובן שפיחת כל הקרן ת"ק דינרין אין אומרים ישבע ראובן שבועת השותפין שפיחתו כך וישלם שמעון חמשים מביתו אלא ישבע ראובן שבועת השותפין וילך במנה שבידו בלבד וכו' ורצית לדעת דעתי בזה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשע״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.