תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשנ״ט סימן ג׳

שוב ראיתי במרדכי פ' חזקת שאלה לרבי מאיר ז"ל מסכמת למה שכתבתי ועדיפא מינה טובא שהוא ז"ל מדמה ההיא דהיו אונות ושטרות יוצאות על שמה לנ"ד וטעמא דמלתא נ"ל דכיון שהיתה נושאת ונותנת בתוך הבית מסתמא הכל הוא מתפיסת הבית ומשום הכי נקט שטרות ואונות על שמה לרבותא דאפילו בכה"ג אם לא היתה חלוקה בעיסתה עליה להביא ראיה. וז"ל השאלה ראובן נשא לאה והוליד ממנו חנוך ודינה ומת ראובן ולא נשבעה על כתובתה והלכה לאה ונשאת לשמעון והכניסה לו נ' זקוקים כסף וכו' ואחר זמן מתה לאה ובא חנוך בנה וערער על שמעון לאמר כל מה שהכניסה לך אמי שלי הוא שהרי לא נשבעה על כתובתה. והשיב נ"ל דאע"ג דקי"ל דאין אדם מוריש שבועה לבניו ולא לכל הבאים מכחו אפ"ה לא מפקינן משמעון מה שהכניסה לו ואע"ג דאמרינן בפ' חזקת אחד מן האחין וכו' שהיו אונות וכו'. א"כ זאת האשה נמי בחייה לא היתה נאמנת לומר שלי הם שנפלו לי ממורישי כיון שלא היתה חלוקה בעיסתה כדמוקי לה גמרא בחזקת הבתים וא"כ ודאי כל מה שיש בידה משל בעלה ראובן הוא ולא היתה נאמנת לומר נפל לי בירושה מ"מ כיון שמתה על חנוך בנה להביא ראיה אם רוצה להוציא משמעון מה שתפס ממה שהכניסה לו דאמרינן התם ומודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה ואע"ג דפריך עלה כלום טענינן ליתמי מאי דלא טעין אבוהון והא רבא אפיק זוזי דסרבלא וכו' ומסיק קשיא הרי פסק ר"ח מפי הקבלה דאפ"ה הלכתא כשמואל דהא אמרינן אמר שמואל ומודה לי אבא דאם מת על היורשים להביא ראיה. ואפי' לרב שרירא ורשב"ם ז"ל דפסקו דלית הלכתא בהא נמי כשמואל אפילו היכא דמית כיון דמסקינן בקשיא. הכא מודו דעל חנוך להביא ראיה שהיה לאמו יותר מכדי כתובתה ושגבתה כתובתה מלבד הממון שהכניסה לשמעון דהתם הוי טעמא משום דלא טענינן ליתמי מאי דלא הוי מצי אבוהון למטען כיון דאבוהון לא הוה מצי לעכב בשבועה בלא עדים אנן נמי לא טענינן להו אבל בנדון זה (ראיתי) [כיון דאיהי] היתה יכולה לעכב בשבועה לגבותו בכתובתה אנן נמי טענינן להו ליתמי שלה ולכל הבאים מכחה כגון שמעון זה וכו' והאריך לפטור היתומים משבועה. הא למדת שהממון שהוא ביד האח או ביד האשה הרי הוא שלו ועל האחין להביא ראיה אפי' לרב. ותו למדנו דטעמא דמודה רב כשמת לאו משום דאונות ושטרות יוצאות על שמן אלא משום דיתמי לא בקיאי במילי דאבוהון ומשמע לפי שטה זו כיון שמתה אפילו אין אונות ושטרות יוצאות על שמה על יורשי הבעל להביא ראיה כ"ש בהצטרפות ג' טעמים חדא דחלוקה בעיסתה ועוד שהיא מוחזקת בכל והכל יוצא מתחת ידה ועוד שכבר מתה ופשיטא דעל יורשי הבעל להביא ראיה. הילכך נכסים הידועים לבעל כגון קרקעותיו וספריו ומלבושיו לא זכתה בהם ובחזקת יורשי הבעל הם והנכסים שאינם ידועים לבעל הרי הם בחזקת יורשי האשה ואפילו שבועת היורשים אינם נשבעים וכל שכן נכסי מליג שלה: