שוב ראיתי במרדכי שכתב בשם הר"י מאורלינש וז"ל עוד השיב אע"ג שהשליח נותן הגט בפני שלשה משום דדמיא למשפט אפי' הכי כיון דקיום שטרות דרבנן יכול ליתנו בלילה ולא דמי לקיום שטרות דעלמא דתחלת דין אבל הכא סוף דין הוא עד כאן לשונו. תו איכא טעמא אחרינא דקי"ל אין דנין על פי עדות לילה וכתבו הפוסקים שאם קבלו עליהם עדות לילה כשר דלא גרע ממי שמקבל עליו פסול וכן אם קבלו עליהם דין לילה כשר אף בגט נמי אף על גב דכתיב ביה משפט אם קבלוהו עליהם בלילה כשר דמאי שנא גט מכל הדינים והעדויות ונשאר המנהג שריר וקים ומ"מ יש לחוש כיון שיצא מפי בעל ספר אור זרוע אלא צריך לעשות בצנעא שלא להוציא לעז על הגיטין הראשונים וכשמזדמן לי גט בלילה אני מבקש תואנה לדחותו עד למחר ואני אומר להם שיש חשש. שוב ראיתי בתוספות בפרק נגמר הדין דאלת"ה היאך אדם נותן שלום לחבירו בלילה והיאך אשה מתגרשת בלילה עד כאן. משמע בהדיא דאשה מתגרשת בלילה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשנ״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.