שאלה מעשה שהיה בראובן שגירש את אשתו ואמר לה ע"מ שלא תנשא לפלוני והעדים מעידים שלא אמר לה עד חמשים שנה אלא עד לאחר שעה והעדים מעידים נמי שלא אמר לה על מנת שלא תנשאי אלא על מנת שלא תנשא והבעל מכחיש אותם ואומר שאמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני ולפלוני עד חמשים שנה והביא כתב ידו שהיה מסודר אצלו מה שהיה צריך לומר לה בשעת הגירושין וכתוב בה על מנת שלא תנשאי לפלוני ולפלוני עד חמשים שנה. ועתה יורה המורה האם המעשה קיים והתנאי בטל או אם המעשה ג"כ בטל ואם תמצא לומר צריכה גט אחר אם יכול לגרשה בלא שום תנאי או צריך שיתנה כמו בתחלה שיש מי שרצה לומר כי מפני שלא אמר תנשאי אלא תנשא משמע שמדבר עם אחרת ולפיכך אין התנאי כלום והגט קיים והביא ראיה מהא דכתבינן בגט די תיהוייון שהוא מדבר לנוכח עמה ואם יאמר די תיהויין בב' יודין יראה שהוא מדבר עם ב' נשים זולתה. עוד יש מי שאומר שאין צריך להמלך בבעל לכתוב גט שני כיון שאמר מאחד עד מאה כפי ראות הדיין אין צריך יותר ועל הכל יבאר כ"ת באר היטב ושכרו כפול מן השמים:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשנ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.