שוב ראיתי שכתב הר"ן ז"ל וזה לשונו. והא דבעינן נט"י במה שטיבולו במשקין טפי מלשתו' משום דהתם לא עביד דנגע במשקין אבל הכח עביד דנגע במשקין ע"י טיבול מיהו בפ' כיצד מברכין משמע שצריך ליטול ידו אחת ששותה בה ע"כ וא"כ לפי דבריו יהיה אסור לשתות בידיו מן הנהר בלא כלי עד שיטול ידיו ומימינו לא ראינו מי שנזהר בזה כמו שלא ראינו מי שיטול ידו אחת כששותה. וטעמא דמלתא כדכתיבנא לעיל דהא לדעת רש"י ז"ל והנמשכים בסברתו לא שייכא הא כלל. והר"ן לא אמרה אלא לשטת התוספות ז"ל והאידנא לא נהגינן טומאה וטהרה. ולא נאמרו דברים הללו אלא למי שרוצה לאכול חוליו בטהרה שנפסל גופו במים שנגע בהם בידים מסואבות ואפילו להושיט אצבעו לתוך המשקה למוץ אצבעו אסור לו בלא נטילה אעפ"י שלא נפסל גופו אלא בשיעור רביעית מ"מ אין ראוי שיטמא עצמו בפחות מרביעית דדמי לכל איסורין שבתורה דאין לוקין עליהם אלא כשיעור וחצי שיעור אסור לרבי יוחנן מן התורה ולריש לקיש מדרבנן לענין טומאה נמי אין ראוי לו לשתות משקין טמאים אפילו פחות מכשיעור:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתש״נ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.