הכלל העולה אם האוכל הוא דבר שרגיל לאוכלו ע"י טבול משקה או שדרכו להיות עליו משקה לא שנא אם יש עליו משקה ואוכלו בלא טבול לא שנא אם אין עליו משקה ומטבל אותו במשקה ואוכל לא שנא אם היה דבר קצר שידיו נוגעות במשקה לא שנא דבר ארוך שאין ידיו נוגעות במשקה הכל צריך נט"י. ולענין ברכה יביא עצמו לידי חיוב נטילה ויברך לצאת מידי ספק ברכות. ואם אי אפשר לו יטול ידיו ולא יברך דברכות אין מעכבות. והנלע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתש״נ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.